שישה בכיס אחד

כולן שואלות ושואלים, איך החזרה? מה התובנות? השתחלתם לחיים? לשגרה? אז לפני שאני חוזר לשאלות הללו חשבתי לשתף שאין יום, אין יום שאני לא נזכר במשהו מהטיול. מספר הפחים לבית בניו זילנד, האדיבות של עובדי החנויות, ההיגיון של פארק קראוונים באוסטרליה, הסטאז' ששרברב ניו זילנדי עובר לפני שהוא יכול לעבוד כעצמאי, למה   בבתים באזורים כפריים יש מקפיאים גדולים בבתים? המון אנקדוטות, לא רק נופים, לא רק חוויות משפחתיות. לאן הייתי חוזר? לאן אני מתגעגע? למה למקום מסוים כן ולמקומות אחרים פחות? חזרנו מאוקלנד לפני ארבעה חודשים, אני חזרתי למשימה הקודמת שלי של עבודה במטבח הפעוטון שם מבשלים אוכל לכל ילדי נערן, לאפייה ולמחסן המזון האוכל הקיבוצי. תמר נכנסה לטפל בתינוקת חמודה שלהוריה נגמרה חופשת הלידה. הילדות חזרו לבית הספר, נטע חזר לפעוטון. נזכרתי שלאורך כל שבעת החודשים שהיינו באוסטרליה וניו זילנד, תמר היתה חולה עם דלקת גרון בשבוע השני שהיינו באוסטרליה וזהו. לא היינו חולים, בכלל. למה זה דורש אזכור מיוחד כי מאז החזרה כל מי שחזרו לבית הספר היו חולות לייט. הדבר השני שאני רוצה לציין הוא הקיץ. אנ